הכפפה

ביום חורף אחד, כשהשלג כיסה הכול, יצא זקן לטייל ביער עם הכלבלב הלבן שלו. השלג עשה קראנץ', קראנץ' מתחת למגפיים שלו. היו לו כפפות אדומות וחמות, שהנכדה שלו סרגה לו. אבל כפפה אחת נפלה לו מהכיס, והוא לא שם לב. פלופ! היא נחתה על השלג הרך והלבן, אדומה ונעימה, והזקן המשיך ללכת.

עברה שם עכברה קטנה, רצה ורצה בשלג. "הו, מה זה?" צייצה. "בית קטן ואדום!" היא נכנסה פנימה. היה שם רך וחמים. "פה אגור," אמרה. אחר כך הגיעה צפרדע, מקפצת ורועדת מקור. "טוק, טוק! מי גר בבית הקטן הזה?" "אני עכברה מכרסמת. ומי את?" "אני צפרדע קופצנית. בבקשה, תני לי להיכנס!" "היכנסי!" ועכשיו הם היו שניים.

אחר כך הגיע ארנבון, מזנק בין העצים. "טוק, טוק! מי גר בבית הקטן הזה?" "עכברה מכרסמת וצפרדע קופצנית. ומי אתה?" "אני ארנבון קפצן. בבקשה, תנו לי להיכנס!" "היכנס!" הכפפה התרחבה עוד קצת, ועכשיו הם היו שלושה. אחר כך הגיעה שועלה עם זנב רך ופלומתי. "טוק, טוק! מי גר פה?" "עכברה, צפרדע וארנבון. ומי את?" "אני שועלה אחות. תנו לי להיכנס!" "היכנסי!" ועכשיו הם היו ארבעה.

אחר כך הגיע זאב, והאף שלו קר ואדום. "טוק, טוק! מי גר בבית הקטן הזה?" "עכברה, צפרדע, ארנבון ושועלה. ומי אתה?" "אני זאב אפור. בבקשה, תנו לי להיכנס!" "טוב, בסדר, היכנס." צ'פ! עכשיו הם היו חמישה. אחר כך הגיע חזיר בר, חורחר בקול. "חרו-חרו! תנו גם לי להיכנס!" "אבל אין מקום!" "אני אצטופף!" פצ'ץ'! ועכשיו הם היו שישה, מכורבלים כולם יחד.

אחר כך הגיע דוב חום וגדול, בום, בום, בתוך השלג. "טוק, טוק! מי גר בבית הקטן הזה?" "עכברה מכרסמת, צפרדע קופצנית, ארנבון קפצן, שועלה אחות, זאב אפור וחזיר בר חרחרן. ומי אתה?" "אני דוב גדול," אמר הדוב. "בבקשה, תנו לי להיכנס. קר לי." "אבל אין מקום!" אמרו כולם. "אוי, בבקשה," אמר הדוב. "טוב... בסדר." ובצפיפות גדולה גדולה גדולה, גם הדוב נכנס פנימה.

עכשיו היו שבע חיות בתוך הכפפה. היה שם חם מאוד, וצפוף מאוד. הכפפה נמתחה, ונמתחה, ונמתחה. התפרים עשו חריקה, חריקה. העכברה נדחסה עד לאגודל. "נכון שנעים כאן?" אמר הדוב בשמחה. "נעים מאוד," צייצה העכברה. "קצת יותר מדי נעים!" ואז, מרחוק, הם שמעו קול: "הב! הב! הב!"

הזקן שם לב שהכפפה שלו נעלמה. "אוי ואבוי, הנכדה שלי סרגה אותה," אמר. "בוא, כלבלב, נחזור לחפש אותה." וכך הם חזרו דרך היער, קראנץ', קראנץ'. הכלבלב רץ קדימה והריח את השלג. וכשראה את הכפפה האדומה, העגולה והגדולה, מתנדנדת ומתנועעת, נבח בכל כוחו: "הב! הב! הב!"

איזו הפתעה קיבלו החיות! הן יצאו בהתגלגלות, אחת אחרי השנייה: הדוב, חזיר הבר, הזאב, השועלה, הארנבון, הצפרדע, ואחרונה לגמרי, העכברה הקטנה. והן רצו, כל אחת בחזרה אל הבית החם שלה ביער. הזקן הרים את הכפפה. היא הייתה קצת מתוחה, וקצת חמימה. "כמה מוזר," אמר, וחייך. הוא לבש אותה והלך הביתה, אל הבית החם שלו, שם חיכתה לו הנכדה עם תה חם. לילה טוב.